בינה מלאכותית קתולית יותר
המאמר תורגם באמצעות בינה מלאכותית, והתרגום טרם עבר עריכה ידנית שלי.
.jpg "The Sistine Hall of the Vatican Library — Michal Osmenda, CC BY-SA 2.0 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/2.0/). Original image, uncropped.")
הדיון בבינה המלאכותית מוליד הגנה בלתי צפויה על שיקול הדעת האנושי האישי. אפילו הכנסייה הקתולית מדברת יותר ויותר כאילו העיקר הוא להשאיר את השליטה בידי אדם.
זה מקום מוזר לקתוליות להגיע אליו.
הקתוליות התמודדה באופן מסורתי עם האפשרות שבני אדם יטעו באמצעות עיגון שיקול הדעת במסורת בעלת סמכות. כתבי הקודש, ועידות הכנסייה, המשפט הקנוני, תאולוגים, בישופים ומאות שנים של פרשנות מצטברת נועדו לתת ליחיד גישה לדבר מה רחב ואמין יותר מחשיבתו הפרטית.
הבינה המלאכותית מתאימה להפליא למפעל הזה.
בינה מלאכותית קתולית תוכל להכיר את אבות הכנסייה, הוועידות, המשפט הקנוני, הוראת האפיפיורים ותאולוגיית המוסר בהיקף רחב בהרבה מכל כומר מן השורה. היא תוכל גם לשמור על הבחנות שנוטות להיטשטש בשיח הדתי הרגיל: מהו עיקר אמונה מחייב, מהי הוראה מוסמכת שאפשר לתקן, ומה עדיין נתון במחלוקת של ממש.
המאמין יוכל אז להביא שאלה קונקרטית בפני בן שיח שמסוגל למקם אותה בתוך המסורת כולה, במקום להסתמך על אותו שבריר מסורת שבמקרה נזכר בו האדם שאליו פנה.
תפקידים מסוימים יישארו אישיים, משום שכך הקתוליות מבינה אותם. מכונה אינה יכולה לשמוע וידוי סקרמנטלי או להתמנות לבישוף. אבל חלק גדול מן ההדרכה הדתית מורכב בדיוק מפרשנות ומיישום של מכלול הוראות שהתקבל במסורת.
ייתכן אפוא שהתגובה הקתולית יותר לבינה המלאכותית היא דווקא לאמץ אותה.
הכנסייה הקדישה אלפיים שנה לבניית זיכרון משותף ומנגנון להחלתו על מצבים חדשים. הבינה המלאכותית יכולה להפוך את המנגנון הזה לדבר מה הזמין מיד לכל מאמין.
האירוניה היא שהכנסייה בת זמננו אולי ספגה די הומניזם מודרני כדי להירתע דווקא מן האפשרות הזאת. נטייה קתולית מסורתית יותר הייתה עשויה להתרשם הרבה פחות מקדושתו של שיקול הדעת הפרטי.